Parshat Shemini, sexta porción (Levítico 11:1-11:32)

LEYES SOBRE LA ALIMENTACIÓN.

Viernes, 19 Adar II 5774 / 21 Marzo, 2014

OBLIGAN A LOS JUDÍOS PERO PUEDE , SI ES SU DESEO, CUMPLIRLAS UN NOAJIDA.

Fuente: Jabad L.

1. Dios les habló a Moshé y a Aarón, diciéndoles		א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם:
אל משה ואל אהרן: למשה אמר שיאמר לאהרן:
לאמר אליהם: אמר שיאמר לאלעזר ולאיתמר, או אינו אלא לאמר לישראל, כשהוא אומר דברו אל בני ישראל, הרי דבור אמור לישראל, הא מה אני מקיים לאמר אליהם, לבניו לאלעזר ולאיתמר:
2. que les hablaran a los israelitas y les transmitieran lo siguiente: De todos los animales del mundo, estos son los que pueden comer:		ב. דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:
דברו אל בני ישראל: את כולם השוה להיות שלוחים בדבור זה, לפי שהושוו בדמימה וקבלו עליהם גזירת המקום באהבה:
זאת החיה: לשון חיים, לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים, לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצות, ולאומות העולם לא אסר כלום. משל לרופא שנכנס לבקר את החולה וכו', כדאיתא במדרש רבי תנחומא:
זאת החיה: מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לישראל, זאת תאכלו וזאת לא תאכלו:
את זה תאכלו וגו': אף בשרצי המים אחז מכל מין ומין והראה להם. וכן בעוף ואת אלה תשקצו מן העוף. וכן בשרצים וזה לכם הטמא:
זאת החיה מכל הבהמה: מלמד שהבהמה בכלל חיה:
3. Entre los mamíferos, pueden comer [cualquiera] que tenga pezuñas verdaderas que estén hendidas y rumie.		ג. כֹּל | מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:
מפרסת: כתרגומו סדיקא:
פרסה: פלאנט"ה בלע"ז [כף רגל]:
ושסעת שסע: שמובדלת מלמעלה ומלמטה בשתי צפרנין, כתרגומו ומטלפא טלפין, שיש שפרסותיו סדוקות מלמעלה ואינן שסועות ומובדלות לגמרי, שמלמטה מחוברות:
מעלת גרה: מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה לכתשו ולטחנו הדק:
גרה: כך שמו. ויתכן להיות מגזרת מים הנגרים (ש"ב יד יד), שהוא נגרר אחר הפה. ותרגומו פשרא שעל ידי הגרה האוכל נפשר ונמוח:
בבהמה: תיבה זו יתירה היא לדרשה, להתיר את השליל הנמצא במעי אמו:
אתה תאכלו: ולא בהמה טמאה. והלא באזהרה היא, אלא לעבור עליה בעשה ולא תעשה:
4. No obstante, entre los animales que rumian, con pezuñas, estos son los que no pueden comer: El camello será impuro para ustedes aunque rumie, puesto que no tiene pezuña verdadera.		ד. אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם:
5. El hiráceo será impuro para ustedes aunque rumie, puesto que no tiene pezuña verdadera.		ה. וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם:
6. La liebre será impura para ustedes aunque rumie, puesto que no tiene pezuña verdadera.		ו. וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:
7. El cerdo será impuro para ustedes aunque tenga pezuña verdadera que esté hendida, puesto que no rumia.		ז. וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם:
8. No coman la carne de ninguno de estos animales. [En este tiempo] No toquen sus cadáveres, puesto que son impuros para ustedes.		ח. מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם:
מבשרם לא תאכלו: אין לי אלא אלו, שאר בהמה טמאה שאין לה שום סימן טהרה מנין, אמרת קל וחומר ומה אלו שיש בהן קצת סימני טהרה אסורות וכו':
מבשרם: על בשרם באזהרה, ולא על עצמות וגידין וקרנים וטלפים:
ובנבלתם לא תגעו: יכול יהו ישראל מוזהרים על מגע נבלה, תלמוד לומר אמור אל הכהנים וגו' (ויקרא כא א), כהנים מוזהרין ואין ישראל מוזהרין. קל וחומר מעתה ומה טומאת מת חמורה, לא הזהיר בה אלא כהנים, טומאת נבלה קלה לא כל שכן. ומה תלמוד לומר לא תגעו, ברגל. זהו שאמרו חייב אדם לטהר עצמו ברגל:
9. Esto es lo que pueden comer de todo lo que está en el agua: Pueden comer toda criatura que viva en el agua, ya sea en mares o ríos, siempre y cuando tenga aletas y escamas.		ט. אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ:
סנפיר: אלו ששט בהם:
קשקשת: אלו קליפים הקבועים בו, כמו שנאמר (ש"א יז ה) ושריון קשקשים הוא לבוש:
10. [Por otra parte,] todas las criaturas en mares y ríos que no tengan aletas y escamas, ya sean pequeños animales acuáticos u otras criaturas acuáticas, deben ser evitadas por ustedes.		י. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם:
שרץ: בכל מקום משמעו דבר נמוך שרוחש ונע ונד על הארץ:
11. [Siempre] serán algo a ser rechazado. Deben evitarlos no comiendo su carne.		יא. וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ:
ושקץ יהיו: לאסור את עירוביהן, אם יש בו בנותן טעם:
מבשרם: אינו מוזהר על הסנפירים ועל העצמות:
ואת נבלתם תשקצו: לרבות יבחושין שסיננן. יבחושין מושקירונ"ש בלע"ז [יבחושין]:
12. Toda criatura acuática sin aletas y escamas debe ser rechazada por ustedes.		יב. כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:
כל אשר אין לו וגו': מה תלמוד לומר, שיכול אין לי שיהא מותר אלא המעלה סימנין שלו ליבשה, השירן במים מנין, תלמוד לומר כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים, הא אם היו לו במים אף על פי שהשירן בעלייתו מותר:
13. Éstos son los animales voladores que deben evitar. Puesto que han de ser evitados, no coman nada [de lo siguiente]: El águila, la osífraga, el halieto,		יג. וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:
לא יאכלו: לחייב את המאכילן לקטנים. שכך משמעו לא יהיו נאכלים על ידך. או אינו אלא לאסרן בהנאה, תלמוד לומר (דברים יד יב) לא תאכלו, באכילה אסורין בהנאה מותרין. כל עוף שנאמר בו למינה, למינו, למינהו, יש באותו המין שאין דומין זה לזה, לא במראיהם ולא בשמותם, וכולן מין אחד:
14. el milano, la familia del buitre,		יד. וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ:
15. toda la familia del cuervo,		טו. אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ:
16. el avestruz, el búho, la gaviota, la familia del falco,		טז. וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ:
הנץ: אישפרויי"ר [נץ]:
17. el halcón, el cormorán, el ibis,		יז. וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף:
השלך: פירשו רבותינו זה השולה דגים מן הים. וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא:
כוס וינשוף: הם צואיטי"ש [כוס] הצועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם. ועוד אחר דומה לו שקורין יב"ן [לילית]:
18. el cisne, el pelícano, la urraca,		יח. וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם:
התנשמת: היא קלב"א שורי"ץ [עטלף] ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א [חפרפרת]:
19. la cigüeña, la familia de la garza, la abubilla y el murciélago.		יט. וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף:
החסידה: זו דיה לבנה ציגוני"ה [חסידה]. ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות:
האנפה: היא דיה רגזנית. ונראה לי שזו היא שקורין לה היירו"ן [אנפה]:
הדוכיפת: תרנגול הבר וכרבלתו כפולה ובלע"ז הירופ"א [דוכיפת], ולמה נקרא שמו דוכיפת, שהודו כפות, וזו היא כרבלתו. ונגר טורא נקרא על שם מעשיו, כמו שפירשו רבותינו במסכת גיטין בפרק מי שאחזו (דף סח ב):
20. Todo insecto volador que emplee cuatro patas para andar será evitado por ustedes.		כ. כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:
שרץ העוף: הם הדקים הנמוכים הרוחשין על הארץ, כגון זבובים וצרעין ויתושין וחגבים:
21. Los únicos insectos voladores con cuatro patas para andar que pueden comer son los que tienen rodillas que se extienden por encima de sus pies, [usando estas patas más largas] para brincar sobre el suelo.		כא. אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ:
על ארבע: על ארבע רגלים:
ממעל לרגליו: סמוך לצוארו יש לו כמין שתי רגלים לבד ארבע רגליו, וכשרוצה לעוף ולקפוץ מן הארץ מתחזק באותן שתי כרעים ופורח, ויש הרבה מהם במקומינו בינותינו, כאותן שקורין לנגושט"א [ארבה], אבל אין אנו בקיאין בהן, שארבעה סימני טהרה נאמרו בהם ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרסולין אלו כרעים הכתובים כאן, וכנפיו חופין את רובו. וכל סימנים הללו מצויין באותן שבינותינו, אבל יש שראשן ארוך ויש שאין להם זנב וצריך שיהא שמו חגב, ובזה אין אנו יודעים להבדיל ביניהם:
22. Entre éstos, pueden [sólo] comer miembros de la familia de la langosta roja, la familia de la langosta amarilla, la familia de la langosta gris con manchas y la familia de la langosta blanca.		כב. אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ:
23. Todos los demás insectos voladores con cuatro pies [para andar] deben ser evitados por ustedes.		כג. וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:
וכל שרץ העוף וגו': בא ללמד שאם יש לו חמש טהור:
24. Hay [asimismo] animales que los impurificarán de modo que todo el que toque sus cadáveres será impuro hasta el atardecer.		כד. וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
ולאלה: העתידין להאמר למטה בענין:
תטמאו: כלומר בנגיעתם יש טומאה:
25. Además, todo el que levante sus cadáveres tendrá que sumergir [incluso] su ropa, y entonces permanecer impuro hasta el atardecer.		כה. וְכָל הַנֹּשֵׂא מִנִּבְלָתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
וכל הנשא מנבלתם: כל מקום שנאמרה טומאת משא, חמורה מטומאת מגע, שהיא טעונה כבוס בגדים:
26. De este modo, todo animal que tenga pezuñas verdaderas, pero no sea de pezuña hendida y no rumie, es impuro para ustedes, y todo el que toque [su carne] se volverá impuro.		כו. לְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע | אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא:
מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת: כגון גמל שפרסתו סדוקה למעלה, אבל למטה היא מחוברת. כאן למדך שנבלת בהמה טמאה מטמאה, ובענין שבסוף הפרשה פירש על בהמה טהורה:
27. [Similarmente], todo animal que anda sobre sus garras entre animales de cuatro pies será impuro para ustedes, y todo el que toque su cadáver será impuro hasta el atardecer.		כז. וְכֹל | הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
על כפיו: כגון כלב ודוב וחתול:
טמאים הם לכם: למגע:
28. [Además,] el que levante su cadáver debe sumergir [incluso] su ropa y entonces permanecer impuro hasta el atardecer. Son impuros para ustedes [en este respecto].		כח. וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם:
29. Éstos son los animales menores que se multiplican sobre la tierra que son impuros para ustedes: la comadreja, el ratón, el hurón,		כט. וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ:
וזה לכם הטמא: כל טומאות הללו אינן לאיסור אכילה אלא לטומאה ממש, להיות טמא במגען ונאסר לאכול תרומה וקדשים וליכנס במקדש:
החלד: מושטיל"ה [נמיה]:
והצב: פרוי"ט [קרפדה] שדומה לצפרדע:
30. el erizo, el camaleón, el lagarto, el caracol y el topo.		ל. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת:
אנקה: היריצו"ן [קיפוד]:
הלטאה: לישרד"ה [לטאה]:
החמט: לימצ"ה [חילזון]:
והתנשמת: טלפ"א [חפרפרת]:
31. Éstos son los animales menores que son impuros para ustedes; quien los toque cuando estén muertos permanecerá impuro hasta el atardecer.		לא. אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
32. Si alguno de estos animales muertos cae sobre algo, como recipientes de madera, ropa, bienes de cuero, sacos o cualquier otro artículo con que se haga trabajo, entonces [ese artículo] debe sumergirse en una mikvá, y permanecer impuro hasta el atardecer, con lo cual se vuelve puro.		לב. וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם | בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר:
במים יובא: ואף לאחר טבילתו טמא הוא לתרומה עד הערב, ואחר כך וטהר בהערב השמש:

El texto de esta página contiene literatura sagrada, por favor trátelo con el debido respeto.